יצא לכם פעם לראות משהו כל כך מדהים ועוצמתי, עד שפשוט לא מצאתם מילים לתאר אותו? בני ישראל עומדים על שפת הים אחרי שחצו אותו בבטחה, מסתכלים על המים שחזרו למקומם, ומרגישים בדיוק ככה. הם שרים ומכריזים שאין שום כוח בעולם שדומה לה'. כשהם אומרים בָּאֵלִם, הם מתכוונים לאלילים של המצרים ושאר העמים, שפתאום התגלה שאין להם שום כוח לעומת ה' שהציל את עמו. הם ממשיכים וקוראים לו נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ. בניגוד לבני אדם שהכוח שלהם הוא גופני, הגבורה של ה' מגיעה מהקדושה שלו ומזה שהוא נמצא הרבה מעל לכל חוקי הטבע שאנחנו מכירים.
ואז הם אומרים שהוא נוֹרָא תְהִלֹּת. הכוונה היא שהגדולה של ה' כל כך עצומה, שאנחנו כמעט חוששים לנסות להלל ולשבח אותו. אנחנו מבינים ששום מילה שלנו לא באמת תספיק כדי לתאר כמה הוא גדול, ולפעמים ההבנה הזו היא בעצמה השבח הכי אמיתי. בסוף הם קוראים לו עֹשֵׂה פֶֽלֶא. פלא הוא מעשה שמשנה לגמרי את חוקי העולם. אבל למה הם אומרים פלא במילה אחת של יחיד ולא "נפלאות" ברבים? כי בשבילנו קריעת הים, מכות מצרים וההצלה הם המון ניסים נפרדים ומורכבים, אבל בשביל ה' הכל כל כך קל, שזה נחשב עבורו כמו מעשה פלא אחד פשוט.