יצא לכם פעם לראות אדם שמנסה לחקות מישהו אחר, גדול וחזק ממנו בהרבה? ברגע שפרעה מחליט להקשות על בני ישראל, המנהלים המצרים ממהרים לבצע את הפקודה. המילה וַיֵּצְאוּ מתארת איך הם יוצאים מיד מתוך ארמון המלך והולכים ישירות אל העבדים שעובדים בשטח. כשהם מגיעים, הם מכריזים את הגזרה החדשה ופותחים במילים כֹּה אָמַר פַּרְעֹה. למרות שזו דרך רגילה של שליחים למסור הודעה, פרעה משתמש במילים האלה מתוך גאווה גדולה. הוא זוכר שמשה ואהרן באו אליו ואמרו "כה אמר ה'", ובגלל שהוא חושב את עצמו לאל, הוא דורש שיכריזו את הפקודות שלו בדיוק באותו אופן שבו מכריזים את דברי ה'.
אולי תתפלאו לשמוע שגם השוטרים של בני ישראל, שנקראים וְשֹׁטְרָיו, הסכימו בהתחלה לשתף פעולה עם הגזרה הזו. הסיבה לכך היא שהם פשוט לא הבינו נכון את פקודת המלך. הם חשבו שפרעה מתכוון לתת לעם רשות להיכנס לבתים של המצרים עצמם ולקחת משם חומר מוכן לבנייה. הם הניחו שבגלל שזו עבודה חשובה למען המלך, מותר להם לקחת חומרים מכל מקום בלי שאף מצרי יוכל להפריע להם.
החומר שפרעה הפסיק לתת לעובדים נקרא תֶּבֶן. כדי להבין מהו בדיוק החומר הזה, חשוב לדעת שזהו החלק העליון של התבואה שנקצר יחד עם השיבולת עצמה. זה שונה מקש, שהוא רק החלק התחתון של הגבעול שנשאר מחובר לאדמה בשדה.