שמות, פרק ה׳, פסוק י״א

קרה לכם פעם שביקשתם עזרה במשימה קשה, ובמקום להקל עליכם, רק הוסיפו לכם עוד עבודה? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. הם ביקשו מפרעה לצאת למדבר כדי לעבוד את ה', אבל פרעה מגיב בצורה הפוכה לגמרי. במקום לשחרר אותם, הוא מפסיק לתת להם את חומרי הבנייה ומטיל עליהם משימה כפולה וקשה. המילה אַתֶּם מדגישה את השינוי הגדול: עד עכשיו המלך סיפק את החומרים, וכעת האחריות נופלת רק עליהם. כשהוא אומר להם לְכוּ, הוא בעצם לועג לבקשה שלהם. הם ביקשו ללכת כדי לעבוד את ה', ופרעה אומר להם ללכת כדי להמשיך לעבוד בשבילו. הוא פוקד עליהם קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן, כלומר תאספו בעצמכם ובזריזות רבה את הקש שממנו מכינים את הלבנים. עליהם להביא אותו מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ, מכל מקום אפשרי, קרוב או רחוק, ואפילו לחפש ברחובות ובשווקים. פרעה מסביר להם שהם חייבים למהר מאוד כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר. המילה נִגְרָע פירושה מופחת. כלומר, כמות הלבנים שהם חייבים להכין בכל יום לא יורדת בכלל. איסוף הקש לא בא במקום הבנייה, אלא נוסף עליה, ולכן הם צריכים להספיק לעשות את אותה כמות של עבודה בהרבה פחות זמן.