ההכרזה הסופית של פרעה מעמידה את השוטרים מול מציאות חסרת מוצא, כאשר וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע וזיהו את גודל האסון שפקד אותם עצמם או את המון העם שהמתין להם בחוץ. ראייה זו לא נבעה מאכזריות, אלא מהזדהות עמוקה של השוטרים הצדיקים עם סבל אחיהם, ואולי אף מההבנה כי הם נתונים לשליטת האל המצרי רע. הם נאלצו לשאת באחריות ולהעביר את הגזירה לֵאמֹר לעם כי לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ ואסור להפחית מהמכסה היומית, ציווי שטמן בחובו איום נורא לשקע את ילדי הפועלים בבניין במקום הלבנים שיחסרו. החובה לאכוף מציאות אכזרית זו על העם היא ששברה את לב השוטרים והובילה אותם להתלונן מיד לאחר מכן.
שמות, פרק ה׳, פסוק י״ט
פרשת שמות
וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.