שמות, פרק ה׳, פסוק ט׳

פרעה מבקש לרסק את רוחם של בני ישראל ולמנוע מהם מחשבות על חירות, וגוזר כי תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים באמצעות דרישה למכסת הלבנים הרגילה ללא אספקת תבן, תוך התמקדות בגברים שנציגיהם קראו תיגר על סמכותו. מטרתו היא שוְיַעֲשׂוּ בָהּ, כלומר שיהיו שקועים בעשייה פיזית בהתמדה מוחלטת, כדי לעקור מהם כל עיסוק בענייני רוח ואמונה. התשה זו נועדה להבטיח שוְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר, כך שידיהם לא ירפו מן המלאכה והם לא יפנו את תשומת ליבם או ישוחחו על הבטחות הגאולה של ה', שפרעה מכנה בזלזול דברי הבל. המשחק המכוון בין המילים וְיַעֲשׂוּ לבין יִשְׁעוּ ממחיש את שאיפתו להחליף כל תקווה רוחנית לחירות בהתמסרות טוטאלית לעבודה.