יצא לכם פעם להגיד מילים קצת קשות מרוב דאגה, כי ראיתם שמישהו שאתם אוהבים סובל? זה בדיוק מה שקרה למשה. הוא ראה כמה קשה לעם ישראל במצרים, ומתוך אהבה עמוקה אליהם הוא שאל את ה' למה המצב שלהם כל כך רע.
התגובה של ה' מורכבת משני חלקים. בהתחלה כתוב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. המילה וַיְדַבֵּר מתארת דיבור קשה, והשם אֱלֹהִים מסמל משפט. ה' מראה למשה שלא היה כדאי לדבר בצורה כזו. אבל מיד אחר כך כתוב וַיֹּאמֶר, שזו אמירה רכה ונעימה, יחד עם השם ה', שמסמל רחמים ואהבה. השינוי המהיר הזה קורה כי ה' יודע שמשה דיבר רק מתוך אכפתיות לעם, ולכן הוא מיד דן אותו לכף זכות ומתמלא עליו ברחמים.
המילה אֵלָיו מופיעה כדי להראות שה' פונה אל משה באופן אישי ומנחם אותו. משה חשב שהוא לא מתאים להיות מנהיג כי היה לו קשה לדבר, אבל ה' מחזק אותו ומראה לו שדווקא הענווה שלו עושה אותו ראוי לתפקיד.
בסוף, ה' מכריז אֲנִי ה'. זוהי הבטחה גדולה שמזכירה למשה שה' תמיד נאמן ומקיים את ההבטחות שלו. הוא עומד לקיים את מה שהבטיח לאבות שלנו, לשחרר את עם ישראל לחירות ולטפל במצרים על המעשים שלהם.