יצא לכם פעם לחכות הרבה זמן להבטחה שמישהו הבטיח לכם? ה' מדבר עם משה ומזכיר לו את ההבטחה הישנה והחזקה שהוא נתן לאברהם, ליצחק וליעקב. ה' פותח במילה וְגַם, כדי להסביר שלמרות שהוא לא התגלה לאבות בשמו המפורש, הוא עדיין קבע איתם ברית יציבה שאי אפשר לבטל. כאשר ה' אומר הֲקִמֹתִי, הוא מתכוון שהוא שומר ומקיים עכשיו את אותה הבטחה קיימת. ההבטחה הזו מבטיחה שעם ישראל יינצל ממצרים בכל מקרה, והיא נועדה לתת למשה כוח ואומץ כדי שלא יפחד מהעקשנות של פרעה.
בתוך הדברים מסתתר גם רמז קטן למשה. האבות האמינו בה' באמונה שלמה, ואפילו כשהיו צריכים לשלם כסף רב כדי לקנות שטח בארץ שה' הבטיח להם, הם לא התלוננו ולא שאלו שאלות. ה' מזכיר את ההבטחה לָתֵת לָהֶם את הארץ, והכוונה היא כמובן לתת אותה לילדים ולנכדים שלהם, שהם ההמשך הישיר שלהם. בסוף, ה' מתאר את הארץ בתור אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. התיאור הזה נועד להרגיע את משה ולרמוז לו ששנות הגלות החלו להיספר כבר מהימים של יצחק. לכן, משה לא צריך לחשוש שהזמן עדיין לא הגיע, כי תקופת ההמתנה באמת הסתיימה ועכשיו הגיע הזמן לגאולה.