תחשבו על רגע שבו עשיתם משהו לא בסדר, וממש לא רציתם להקשיב למי שהזהיר אתכם. מתי סוף סוף הבנתם את הטעות? בדרך כלל, רק כשהגיע העונש. הנביא מסביר לעם שזה בדיוק מה שיקרה להם. רק כאשר הפורענות והעונש יגיעו אליהם בפועל, אז וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳. כלומר, פתאום הם יכירו בגדולת ה׳ ויבינו שהוא צודק, ושהוא מקיים את הבטחתו להעניש את מי שעוזב את התורה.
העם עשה טעות כפולה ומצערת. לא רק שהם עזבו את הדרך הטובה, אלא שהם גם התחילו לחקות את השכנים שלהם. הנביא מאשים אותם ואומר: וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם. המשמעות היא שהם אימצו את המנהגים הרעים של העמים מסביב, כמו עבודה זרה ופגיעה באנשים חפים מפשע. אולי תתפלאו לשמוע שבמקום אחר הנביא אמר שעם ישראל דווקא לא התנהג כמו הגויים. איך זה הגיוני? ההסבר הוא עצוב: מהמנהגים הטובים והראויים של העמים האחרים, בני ישראל לא למדו ולא עשו כמותם. אבל דווקא את המנהגים הרעים והמקולקלים שלהם, העם מיהר לחקות ולאמץ.