תארו לעצמכם שאתם רואים משהו בחזון או בחלום, ופתאום, ממש באותו רגע, הוא קורה במציאות מול העיניים שלכם. איך הייתם מגיבים? זה בדיוק מה שקרה ליחזקאל הנביא. כשהוא אומר וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי, הוא מתכוון שממש בזמן שהוא עמד וראה את נבואתו, האירוע פתאום התרחש באמת. באותו רגע, וּפְלַטְיָהוּ, שהיה שר חשוב מאוד בעם שעמד בפתח השער, מֵת פתאום.
יחזקאל היה בהלם מוחלט. הוא מיד מתאר וָאֶפֹּל עַל פָּנַי, כלומר הוא השתחווה על הרצפה כדי לבקש רחמים מה'. הוא צעק מילה שמבטאת צער עמוק ויללה: אֲהָהּ. מתוך הפחד הגדול שלו, יחזקאל שואל את ה' בתדהמה: כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה? כלומר, האם אתה מתכוון להעניש ולסיים לגמרי את כל מי שנשאר מהעם?
למה יחזקאל נבהל כל כך? הרי פלטיהו היה אדם שעשה מעשים רעים, ויחזקאל לא בכה עליו באופן אישי. הסיבה היא שיחזקאל לא ציפה שהנבואה תקרה כל כך מהר. בנוסף, בגלל שפלטיהו היה מנהיג ואיש חשוב, יחזקאל חשש מאוד. הוא פחד שאם שר כזה נפגע פתאום, אולי העונש יגיע עכשיו לכל שאר תושבי ירושלים.