חשבתם פעם כמה בטוח מרגיש תבשיל שנמצא בתוך סיר חזק וסגור? הסיר מקיף אותו מכל כיוון ושומר עליו. כך בדיוק הרגישו תושבי ירושלים בתוך העיר שלהם. הם היו בטוחים שחומות העיר יגנו עליהם מכל סכנה, ממש כמו סיר. אבל הנביא מנפץ להם את האשליה ואומר שהעיר הִיא לֹא תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר. כלומר, ירושלים לא תשמש להם חומת מגן, והם לא יוכלו להישאר בה בביטחון.
במקום זאת, הוא אומר להם: וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ לְבָשָׂר. מה זה אומר? כמו שבשר מתבשל בחום גבוה בתוך הסיר, כך התושבים יעברו תקופה קשה של צער וסבל בתוך העיר, במקום לקבל בה הגנה.
למרות כל הקושי שיעברו בתוך ירושלים, המשפט שלהם יקרה דווקא בחוץ. הנביא אומר: אֶל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם. המילה אֶל כאן היא בעצם כמו המילה על. ה׳ מסביר להם שהעונש שלהם לא יסתיים בתוך ירושלים, אלא הם יילקחו אל קצה הארץ, ושם, בדיוק על גבולות ארץ ישראל, ייקבע גורלם.