האם קרה לכם פעם שהייתם רחוקים מאוד מהבית ודאגתם שמי שאוהב אתכם ישכח אתכם? פעם, האנשים שנשארו בירושלים חשבו שמי שעזב את ארץ ישראל והתרחק מבית המקדש, מנותק לגמרי מהשגחת ה׳. אבל ה׳ מעביר לעם מסר מרגיע ומסביר שהקשר ביניהם לא נותק, אלא רק שינה את הצורה שלו. הוא מתאר את שלבי הגלות ואומר הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, כלומר בשלב הראשון העם גלה אל בין עמים אחרים. לאחר מכן הגיע שלב קשה יותר של וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת, שבו הם התפזרו לארצות רחוקות ונידחות אפילו יותר. המילה הֲפִיצוֹתִים מתארת מצב של פיזור גדול לכל עבר. למרות המרחק מבית המקדש, ה׳ מבטיח שהוא לא עוזב את העם, ממשיך להשגיח עליו ושומע את התפילות. הוא אומר וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, והכוונה היא לבתי הכנסת ולבתי המדרש שמוקמים בכל מקום שאליו העם מגיע. המקומות הקדושים האלה משמשים כמו תחליף קטן לבית המקדש. ההבדל הוא שבבית המקדש הגדול שבירושלים ראו את ה׳ עושה ניסים גלויים, ואילו בבתי הכנסת הרחוקים, ה׳ שומר על העם ומציל אותו מאויביו בסתר ובשקט.
יחזקאל, פרק י״א, פסוק ט״ז
לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְמִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.