קרה לכם פעם שחשבתם משהו בלב והייתם בטוחים שאף אחד בעולם לא יודע מזה? פתאום, הנביא יחזקאל מרגיש משהו מיוחד. כשהוא אומר וַתִּפֹּל עָלַי רוּחַ ה', הכוונה היא שרוח הנבואה יורדת ונחה עליו באופן פתאומי. ה' פונה אליו ונותן לו תפקיד ברור, אֱמֹר, לך ודבר ישירות אל האנשים שגרים בירושלים.
האנשים שם הרגישו מאוד בטוחים. ה' אומר להם כֵּן אֲמַרְתֶּם, כלומר הוא מתייחס למשל שהם היו רגילים להגיד. הם השוו את ירושלים לסיר חזק ואת עצמם לבשר שנמצא בתוכו. הם חשבו שחומות העיר ישמרו עליהם מפני האויבים ולא האמינו שיקרה להם משהו רע. אבל ה' מסביר להם שהם טועים לגמרי. ה"בשר" שבסיר הוא לא האנשים החיים, אלא דווקא אנשים שכבר מצאו את מותם בתוך העיר. האנשים החיים לא יישארו מוגנים בירושלים, אלא ייאלצו לעזוב אותה וללכת לגלות.
ה' גם מגלה לעם שהוא יודע לא רק מה הם אומרים בקול, אלא גם מה הם מסתירים עמוק בפנים. דרך המילים וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ, ה' מעביר להם מסר חשוב. המילה וּמַעֲלוֹת מתארת את המחשבות שעולות להם בראש, והמילה רוּחֲכֶם מתארת את הרצונות הפנימיים שלהם. העם חשב שה' לא משגיח עליהם ושהם יכולים לסמוך רק על החומות, אבל ה' מבהיר להם שכל הרהור ומחשבה גלויים וידועים לפניו לחלוטין.