קרה לכם פעם שניסיתם להזהיר חבר מפני משהו, אבל הוא פשוט סירב להקשיב למילים שלכם? מה עושים במצב כזה? לפעמים צריך להראות לו במקום רק לדבר. זה בדיוק מה שקורה ליחזקאל הנביא. ה' פונה אליו במילים וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, ופותח נבואה חדשה וחשובה. בני ישראל מתנהגים כמו בית מרי, כלומר, הם עקשנים מאוד ולא מוכנים להקשיב לאזהרות. לכן, ה' מבקש מיחזקאל לעשות משהו מיוחד: להציג להם מעין הצגה בלי מילים, כדי שאולי המעשים החריגים האלו יעוררו אותם לחשוב ולתקן את דרכם.
יחזקאל מתבקש לארוז תיק קטן עם מעט חפצים, כאילו הוא יוצא לנדודים רחוקים. הוא עובר מבית לבית באור יום, ואפילו חופר בקיר כדי לצאת דרכו בחושך. הוא גם צריך לאכול ולשתות כשהוא רועד ודואג. כל המעשים האלו נועדו להראות לעם בצורה מוחשית מה עלול לקרות להם ולמנהיגים שלהם אם יצטרכו לעזוב את ירושלים בגלל החטאים. באותו זמן היו אנשים שניסו לרמות את העם והבטיחו להם שהכול יהיה בסדר, או מנהיגים שהעמידו פנים שהם צדיקים אבל בלב שלהם לא באמת האמינו בה'. הנבואה מבהירה שהמצב כל כך חמור, עד שאפילו אם האנשים הכי צדיקים בעולם, כמו נח או איוב, היו חיים שם, הם היו יכולים להציל רק את עצמם ולא את שאר העם.
כדי להסביר את המצב, ה' מדמה את עם ישראל לענף של עץ גפן. מענף של גפן אי אפשר לבנות רהיטים או כלים, והתפקיד היחיד שלו הוא להצמיח ענבים. כך גם עם ישראל: ההצלחה והקיום שלו אינם יכולים לקרות סתם כך, אלא הם תלויים רק בדבר אחד, בחיבור שלו לה' ובעשיית המעשים הנכונים.