חורבנו של המלך צדקיהו אינו מסתכם רק במפלתו האישית, אלא מקיף את כל מעגל התומכים, השרים והלוחמים שהקיפו אותו בניסיון למנוע את תבוסתו.
המילה עזרה נכתבת עם האות ה' בסופה, אך יש לקרוא אותה כאילו נכתבה עם האות ו', כלומר "עזרו" [מנחת שי, רד"ק]. ביטוי זה, יחד עם המילה סביבותיו, מתייחס למעגל האנשים שהקיפו את המלך כדי לסייע לו ולהגן עליו מפני הכשדים. אנשים אלו בחרו להילחם, ובכך הפרו את דברי הנביא שהזהיר אותם להיכנע לעולו של מלך בבל כדי להישאר בחיים [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
לגבי המילה אגפיו, הפרשנים מסכימים כי משמעותה קשורה למילה "כנפיים". הדימוי מצביע על התפשטות הכוחות הנלווים למלך, ממש כשם שהכנפיים מחוברות לגוף [מלבי"ם, רד"ק, מצודת ציון]. בעוד שחלק מהמפרשים מזהים את האגפים עם השרים וזרועות השלטון [רש"י, ביאור שטיינזלץ], רובם רואים בכך תיאור של צבאותיו ולוחמיו של המלך [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק].
עונשם של כוחות אלו מתואר במילים אזרה לכל רוח, כלומר ה' יפזר ויבריח אותם לכל עבר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. פיזור זה התרחש בפועל כאשר צבאו של צדקיהו נטש אותו, וחלק ניכר מהשרידים, ובהם יוחנן בן קרח ושרי החיילים, ברחו למצרים ולארצות אחרות [מלבי"ם, רש"י, רד"ק].
אולם, הבריחה לא תעניק להם מקלט, שכן הפסוק ממשיך ומכריז וחרב אריק אחריהם. הפועל אריק משמעותו ריקון, כלומר שליפה והוצאה של חרב האויב מתוך הנדן שלה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד]. החרב תרדוף אחרי הנמלטים והם ייהרגו בארצות שאליהן ברחו [מלבי"ם, מצודת דוד]. נבואה זו התגשמה במדויק כאשר חרבו של נבוכדנצר מלך בבל השיגה את הבורחים למצרים והכתה אותם שם בעת החרבת הארץ, בדיוק כפי שהזהיר אותם ירמיהו הנביא מראש [רש"י, רד"ק].