חורבן הארץ אינו רק עונש פיזי, אלא מהלך בעל מטרה רוחנית ותיאולוגית ברורה. התרוקנות המרחב המיושב נועדה להביא את העם להכרה מחודשת במציאות האל, בהשגחתו ובצדקתו.
הפרשנים מסכימים כי המילה הַנּוֹשָׁבוֹת מתארת מקומות המיושבים באנשים, וכי תֶּחֱרַבְנָה משמעותה שערים אלו יהפכו לעיי חורבות. באשר לזהותן של וְהֶעָרִים, מוסבר כי הכוונה היא לכרכים ולעיירות הסמוכים לירושלים, שתושביהם היו רגילים לעלות לבירה לצרכי משפט או כדי להיראות לפני המלך [רד"ק].
סופו של התהליך, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה', מציג את התכלית העומדת מאחורי השממה. התגשמות העונש המדויק על פי גזרתו של האל היא זו שתוביל לידיעת ה' [ביאור שטיינזלץ]. ידיעה זו מתפרשת כהכרה בכך שהאל נאמן לשלם גמול ולהעניש על מעשי האדם [מצודת דוד]. מעבר לעצם הפורענות, טמונה כאן תועלת חינוכית: הזעזוע שבהפיכת הערים השוקקות לחרבה יגרום לעם לשים לב, להאמין בה' ובהשגחתו הפעילה בעולם, ולהפנים את עקרון השכר והעונש [מלבי"ם].