יחזקאל, פרק י״ב, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שהזהירו אתכם ממשהו, לא הקשבתם, וכשזה קרה פתאום הבנתם שמי שהזהיר אתכם צדק לגמרי? זה בדיוק מה שיקרה לעם ישראל. כשהם ייאלצו לעזוב את הארץ ולצאת לגלות, הם יבינו פתאום משהו חשוב מאוד. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה', כלומר הם יכירו בכך שה' באמת מנהיג את העולם, שופט בצדק ומקיים את מה שהבטיח. כשהם יהיו רחוקים מהבית, הם ידברו ביניהם על המעשים הלא טובים שעשו בעבר, ויבינו שהתוצאה הגיעה בדיוק כמו שהנביאים של ה' הזהירו אותם מראש. התהליך הזה של העזיבה קורה בשני שלבים. השלב הראשון מופיע במילה בַּהֲפִיצִי. דמיינו משהו שלם ומחובר שנשבר להרבה חלקים. כך העם, שהיה מחובר ומאוחד יחד בארץ ישראל, ניתק מהבית שלו ומתחלק בין עמים אחרים. השלב השני מופיע במילה וְזֵרִיתִי. עכשיו, אחרי שהחלקים כבר מנותקים אחד מהשני, הם ממשיכים להתפזר עוד יותר לארצות רחוקות שונות, ממש כמו שרוח מעיפה ומפזרת לכל עבר קליפות קלות באוויר.