יחזקאל, פרק י״ב, פסוק ד׳

תארו לעצמכם שאתם צריכים להעביר הודעה מאוד חשובה לכל האנשים סביבכם, אבל בלי לדבר בכלל, אלא רק בעזרת מעשים. ה' מבקש מהנביא לעשות בדיוק את זה, מעין הצגה מול כולם, כדי להראות לעם מה עומד לקרות להם. בשלב הראשון, ה' אומר לנביא וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם. כלומר, עליו לאסוף את החפצים שלו לאור יום, מול כל האנשים, ולארוז אותם ממש כמו אדם שיוצא למסע ארוך מאוד למקום רחוק. אחרי שכולם ראו אותו מתכונן ואורז ביום, מגיע השלב השני, שבו נאמר וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם. הנביא מתבקש לקחת את החפצים שהוא הכין ולעזוב את המקום בשעות הערב והחושך. היציאה הזו מתוארת במילים כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה. המילה מוצאי מתארת את האנשים עצמם שיוצאים לדרך. הנביא יוצא בחיפזון בחשכת הלילה, ממש כמו אנשים שנאלצים לעזוב את הבית שלהם מהר. כל המעשים האלה נועדו לשמש כסמל, כדי שהעם יראה ויבין את המציאות שעומדת להגיע.