השלב הרביעי והאחרון של התרחבות הנחל היוצא מן המקדש מתרחש כאשר הנביא וַיָּמָד אֶלֶף אמות נוספות. בשלב זה המים התרוממו והתעצמו, כִּי־גָאוּ הַמַּיִם, והפכו להיות מֵי שָׂחוּ, כלומר מי שחייה עמוקים שניתן לחצות רק בציפה כדי לא להישטף בזרם. כך נוצר נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר בהליכה רגילה, המסמל את השלב הגבוה והעמוק ביותר של השגת דעת ה' והתפשטות התורה בעולם. זרם אדיר ובלתי עביר זה מקביל גם לשפע העצום של הידע הטבעי הקיים בעולם החומרי, וכן לקדושתו של קודש הקודשים הסגור והמסוגר בפני כניסת אדם רגיל.
יחזקאל, פרק מ״ז, פסוק ה׳
וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֵעָבֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.