חלוקת הארץ העתידית ממשיכה להיות מתוארת, תוך התמקדות בנחלות הממוקמות מדרום לשטח המוקדש למקדש.
הפרשנים מסכימים כי המילים וְיֶתֶר הַשְּׁבָטִים מתייחסות לשבטים שיקבלו את נחלתם בחלקה הדרומי של הארץ, וכי החלוקה עבורם תיעשה באותו אופן שבו חולק החלק הצפוני. כל נחלה תשתרע לרוחבה של הארץ, מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, כלומר מהגבול המזרחי ועד לגבול המערבי. המילה קָדִימָה נכתבת בספרים המדויקים בכתיב מלא, עם האות יו"ד [מנחת שי].
השבט הראשון שמקבל את נחלתו באזור זה הוא בִּנְיָמִן, שלו מוקצית נחלה אחת (אֶחָד) הסמוכה מיד לשטח המקדש מדרום. לאחריו ימוקמו מדרום בזה אחר זה השבטים שמעון, יששכר, זבולון, ולבסוף גד, שיימצא בגבול הדרומי ביותר של ארץ ישראל [רש"י, מלבי"ם]. מיקומו העתידי של שבט בנימין מהווה שינוי מנחלתו ההיסטורית; בעוד שבעבר שכנה נחלת בנימין מצפון ליהודה ולמקדש, לעתיד לבוא היא תמוקם מדרום למקדש [ביאור שטיינזלץ].