סדר נחלות השבטים העתידי בארץ ישראל מתווה חלוקה גיאוגרפית שבה כל שבט מקבל חלקה הממוקמת מדרום לנחלת השבט הקודם לו. הפרשנים מסכימים פה אחד כי משמעות המילים וְעַל גְּבוּל דָּן היא סמוך וקרוב לגבול נחלת שבט דן. סמיכות זו מכוונת באופן ספציפי לצדו הדרומי של גבול דן, שם תתחיל הנחלה הבאה [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. כדי להמחיש את השימוש במילה וְעַל במשמעות של "סמוך", יש המביאים דוגמה מתיאור מחנה ישראל במדבר, שם נאמר "ועליו מטה מנשה" במשמעות זהה [מצודת ציון, רד"ק].
המשך הפסוק, מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה וכן אָשֵׁר אֶחָד, מתאר את היקף הנחלה. משמעות הדברים היא ששבט אשר יקבל לחלקו נחלה אחת, המשתרעת לרוחב הארץ מהצד המזרחי ועד לצד המערבי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תבנית זו של חלוקת הארץ אינה ייחודית לשבט אשר בלבד, אלא מאפיינת את סדר נחלות כל השבטים, הלוקחים את חלקם זה מדרום לזה [מצודת דוד, רד"ק].