חלוקת הארץ בחזון העתידי מקצה רצועות קרקע מוגדרות ומקבילות למשרתי הקודש, תוך שמירה על סמיכות בין הקבוצות השונות. נחלתם של הַלְוִיִּם ממוקמת לְעֻמַּת גְּבוּל הַכֹּהֲנִים, כלומר בסמוך לשטח הכהנים, מולו ובמידה שווה לו [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בדומה לנחלת הכהנים, גם רצועת הקרקע של הלויים משתרעת על פני עשרים וחמישה אלף באורך ועשרת אלפים ברוחב [מצודת דוד, מלבי"ם].
בהמשך הדברים חוזר הכתוב ומדגיש את המידות במילים כׇּל־אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, כדי ללמד על הבדל מהותי בין שתי הנחלות. בעוד שבתוך שטחם של הכהנים עתיד להיבנות המקדש, אשר גורע ממשטח מגוריהם שטח ייעודי של חמש מאות קנים, נחלת הלויים נותרת רציפה ושלמה. ההדגשה על המילים כׇּל־אֹרֶךְ באה ללמד שהלויים יקבלו לרשותם את השטח במלואו, והם יוכלו לגור ולהשתמש בכל האורך והרוחב של נחלתם ללא כל הפסקה או גירעון [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].