הגבול הדרומי ביותר של ארץ ישראל חופף לגבולה הדרומי של נחלת שבט גד. קו גבול זה משרטט את קצה הארץ, והוא נמתח מהפינה המזרחית ועד לפינה המערבית.
הפרשנים מסכימים כי המילים וְעַל גְּבוּל גָּד מתייחסות לקצה הדרומי של נחלת השבט, המהווה את גבול הארץ כולה. המילה אֶל־פְּאַת משמעותה בפאת, כלומר בצד הדרומי [מצודת ציון].
תוואי הגבול מפורט בהמשך: הוא מתחיל מִתָּמָר בפינה המזרחית. יש המזהים את תמר עם העיר יריחו, המכונה במקרא "עיר התמרים" [רש"י]. משם ממשיך הגבול מערבה אל מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ. המילה נַחֲלָה מתפרשת בקרב המפרשים כהתייחסות ל"נחל מצרים" [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הנחל ממשיך לזרום עד שהוא נשפך אל הים התיכון, כפי שנאמר עַל־הַיָּם הַגָּדוֹל, כלומר אל הים [מצודת ציון], המהווה את הפינה הדרומית-מערבית של הגבול [רש"י].