חלוקת הארץ העתידית כוללת רצועת קרקע מיוחדת המוקדשת לקדושה, הממוקמת מדרום לנחלת שבט יהודה. מתוך שטח רחב יותר שהופרש, מוקצה אזור ספציפי המיועד לצרכי המקדש ומגורי המשרתים בקודש.
הפרשנים מסכימים כי המידות המוזכרות מתייחסות לכיווני אוויר מוגדרים: האורך נמדד ממזרח למערב, ואילו הרוחב נמדד מצפון לדרום. הכתוב מתמקד בחלק הראשון והצפוני ביותר מתוך שטח מרובע גדול יותר של עשרים וחמישה אלף קנים על עשרים וחמישה אלף קנים, אשר מחולק לשלושה חלקים [מלבי"ם].
הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ לַה' היא החלק המופרש מתוך כלל השטח הכללי [ביאור שטיינזלץ]. אזור זה מוגדר כנחלת הכהנים, ובו עתיד לעמוד המקדש וכן בתי המגורים שלהם [רש"י, מצודת דוד]. חלקה זו ממוקמת בפאה הצפונית של השטח המוקדש כולו [מצודת דוד, מלבי"ם].
אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מתייחס לאורכה של רצועת הכהנים, הנמתחת כאמור ממזרח למערב וממוקמת בדיוק באמצע אורכו של השטח הכללי [מצודת דוד, מלבי"ם]. וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מציין את מידת הרוחב של רצועה זו, הנמדדת מצפון לדרום [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].