נחלת הנשיא ממוקמת במרכז הארץ, והיא עוטפת את השטח המקודש שבו נמצאים המקדש, הכהנים, הלויים והעיר. וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה – השטח העודף שנשאר מרוחב התרומה הגדולה, ממזרח וממערב לשטח המקודש ולאחוזת העיר, שייך לנשיא [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
גבולות חלקו של הנשיא מוגדרים ביחס לשטח המקודש ולגבולות הארץ. המילים אֶל־פְּנֵי וכן עַל־פְּנֵי מפורשות במשמעות של "לפני" [מצודת ציון]. נחלת הנשיא משתרעת על פני כל רוחב חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף האמות של שלוש הרצועות המרכזיות (של הכהנים, הלויים והעיר) [רש"י, מלבי"ם]. שטח זה נמתח מזרחה עד גבול הארץ המזרחי, ומערבה עַל־גְּבוּל יָמָּה – כלומר, עד גבול הים התיכון [רש"י, מצודת ציון]. לְעֻמַּת חֲלָקִים – אורך נחלת הנשיא מקביל וזהה לאורכם של חלקי השבטים האחרים [רש"י, רד"ק]. מיקום מרכזי זה נמצא בדיוק בין נחלת שבט יהודה מצפון לנחלת שבט בנימין מדרום [רד"ק].
בלב נחלת הנשיא שוכנים הקודש והמקדש. וְהָיְתָה תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ – צירוף זה מתייחס לחלקם של הכהנים [רש"י, מצודת דוד], אם כי יש המבארים שגם נחלת הנשיא עצמה זוכה להיקרא "תרומת הקודש" משום שמקדש ה' שוכן בתוכה [מלבי"ם]. הכפילות בביטוי וּמִקְדַּשׁ הַבַּיִת מוסברת כשימוש בשמות נרדפות לשם חיזוק [מצודת דוד].
המילה האחרונה בפסוק נכתבת בְּתוֹכֹה (עם האות ה'), אך מסורת הקריאה היא "בתוכו" [מנחת שי, רד"ק]. רוב הפרשנים מסכימים כי המשמעות היא שתרומת הקודש והמקדש נמצאים ממש בתווך, באמצע נחלת הנשיא, כאשר אדמותיו של הנשיא מקיפות אותם משני עבריהם, ממזרח וממערב.