תכנון העיר העתידית כולל הגדרה מדויקת של השטח הפתוח המקיף אותה מכל עבריה. הפרשנים מסכימים כי המילה מִגְרָשׁ מתארת שטח פנוי וריק הנמצא מחוץ לחומות העיר. אזור זה נועד להישאר חשוף לחלוטין, ואין לבנות בו בתים או להשתמש בו לצרכי חקלאות כגון שדות זרועים או נטיעות של עצים.
המידות של שטח זה משתרעות לאורך מאתיים וחמישים יחידות מידה, המזוהות כקנים [מצודת דוד], לכל אחד מארבעת כיווני האוויר: צָפוֹנָה, וְנֶגְבָּה (דרום), וְקָדִימָה (מזרח) וְיָמָּה (מערב).
חלוקה זו משלימה את התמונה הכוללת של מידות העיר וסביבתה. הרד"ק מסביר את החישוב העומד מאחורי המספרים: אורכה של העיר עצמה הוא ארבעת אלפים וחמש מאות יחידות מצפון לדרום. כאשר מוסיפים למידה זו את מאתיים וחמישים יחידות המגרש מהצד הצפוני, ועוד מאתיים וחמישים יחידות מהצד הדרומי, מגיעים לסך כולל של חמשת אלפים יחידות, שהן הרוחב השלם והמדויק של אחוזת העיר.