תארו לעצמכם איך זה מרגיש לעזוב פתאום את הבית החם והמוכר ולברוח למקום זר. כאשר יגיעו הזמנים הקשים, האנשים שיצליחו להינצל ולברוח מן הסכנה נקראים וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם. הם יתפזרו לכל עבר ויברחו אֶל־הֶהָרִים, כלומר יעלו על ההרים הגבוהים כדי להסתתר שם עד שהצבא יעזוב והסכנה תחלוף. המצב של הניצולים האלה כל כך עצוב, עד שהם נמשלים לכְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת. בדרך כלל, יונים אוהבות לחיות יחד בעמקים נעימים. בדיוק כמו שיונים מבוהלות שמוברחות מהקן שלהן אל הרים רחוקים שהן לא מכירות מרגישות אבודות, כך גם הניצולים מרגישים שנעקרו מהבית שלהם. במקום המסתור הזר, כֻּלָּם הֹמוֹת. כמו שהיונים משמיעות קולות של פחד, כך האנשים יבכו וישמיעו קולות של צער. אבל הבכי הזה הוא לא רק מתוך פחד, אלא אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ קשור לחרטה עמוקה. כל אחד מהם יבכה ויתוודה על החטאים שלו, מתוך הבנה שהמעשים הלא טובים שעשה הם אלו שהביאו עליו את האסון, ומתוך רצון לשוב בתשובה.
יחזקאל, פרק ז׳, פסוק ט״ז
וּפָֽלְטוּ֙ פְּלִ֣יטֵיהֶ֔ם וְהָי֣וּ אֶל־הֶהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּאָי֛וֹת כֻּלָּ֖ם הֹמ֑וֹת אִ֖ישׁ בַּעֲוֺנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.