יחזקאל, פרק ז׳, פסוק י״ט

Ezekiel 7:19Sefaria

כַּסְפָּ֞ם בַּחוּצ֣וֹת יַשְׁלִ֗יכוּ וּזְהָבָם֮ לְנִדָּ֣ה יִֽהְיֶה֒ כַּסְפָּ֨ם וּזְהָבָ֜ם לֹא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה נַפְשָׁם֙ לֹ֣א יְשַׂבֵּ֔עוּ וּמֵעֵיהֶ֖ם לֹ֣א יְמַלֵּ֑אוּ כִּֽי־מִכְשׁ֥וֹל עֲוֺנָ֖ם הָיָֽה׃

ביום הזעם והכעס האלוהי, המכונה בְּיוֹם עֶבְרַת ה', יאבד הרכוש החומרי את ערכו ויהפוך לסכנת חיים של ממש. מאחר שהעושר כבד מנשוא בצאתם לגלות ואלילי המתכת מתגלים כחסרי תועלת, בני האדם יבינו שאין בהם צורך ולכן כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ וירחיקו מעליהם את הרכוש כך שוּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה, כלומר יהפוך לדבר מאוס ומשוקץ. כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם ככופר נפש מידי האויב, ואף לא יגן עליהם מפני הרעב. בהיעדר לחם, הרכוש לא יעניק תחושת סיפוק ואפילו לא יספק את הצורך הבסיסי של דחיסת מזון לבטן, ולכן את נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ. האסון מגיע כעונש צודק על כך שהשפע החומרי הוא עצמו שהכשיל אותם והובילם לחטא, וכך כִּי־מִכְשׁוֹל עֲוֹנָם הָיָה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.