מסעו ארוך הימים של עזרא יחד עם קהילתו מסתיים עם הגעתם אל היעד. וַיָּבֹא עזרא לירושלים בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הלוא הוא חודש אב [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. יציאתם מִבָּבֶל התרחשה באחד בחודש ניסן, כך שהמסע ארך ארבעה חודשים בדיוק והסתיים באחד בחודש אב [רש"י]. הבחירה לערוך מסע רחוק מעין זה דווקא בעונה זו נבעה מסיבות מעשיות, שכן בחודשי הקיץ היעדר הגשמים מקל משמעותית על ההליכה בדרכים [ביאור שטיינזלץ].
לגבי ציון הזמן שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ, קיימות שתי גישות לחישוב שנות מלכותו [מלבי"ם]. על פי דברי חז"ל, מניין שנות המלכים מתחיל תמיד בחודש ניסן, ולכן הגעתם של הגולים בחודש אב התרחשה למעשה באמצע שנתו השביעית של המלך. לעומת זאת, הגישה הפשטנית גורסת כי מלכי פרס מנו את שנות שלטונם מן היום המדויק שבו הוכתרו. לפי חישוב זה, המלך עלה לשלטון ביום השני של החודש החמישי, ולכן הגעתם לירושלים ביום הראשון של חודש זה ציינה את יומה האחרון בהחלט של שנתו השביעית, יממה אחת בלבד לפני תחילת שנתו השמינית.