עזרא, פרק ז׳, פסוק י״א

לאחר תיאור כללי של עליית עזרא מבבל, הכתוב עובר להציג את התיעוד המפורט של האיגרת המלכותית שניתנה לו.

המילים פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן מתארות את התעודה המלכותית. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמשמעות הביטוי היא העתק או נוסח מדויק של הכתב. עם זאת, ישנם פרשנים המעמיקים במשמעות המילים, ויש המסבירים כי מדובר בהעתק רשמי שתורגם מפרסית לארמית. לפי גישה זו, שרי המלך אישרו כי ההעתק משתווה ותואם לחלוטין למקור, ומכאן נגזרת המילה "נשתון" מלשון השוואה [מלבי"ם]. גישה אחרת מציעה כי המילה פַּרְשֶׁגֶן מקבילה למילה "פתשגן" (בחילופי האותיות ר' ות'), והיא רומזת גם ללשון של פיוס ושכנוע, שכן איגרות מלכותיות מנוסחות לעיתים קרובות באופן מפתה כדי להבטיח שמקבלי האיגרת ימלאו את רצון השולח [ר' סעדיה גאון].

התואר סֹפֵר המוענק לעזרא אינו מציין רק אומנות של כתיבה לפרנסה, אלא תואר כבוד של חכם ומשכיל הבוחן ומעיין לעומק במצוות ה' [מצודת דוד, שטיינזלץ]. פירוש נוסף מייחס את התואר לפעולתו המעשית וההיסטורית של עזרא, שהיה פשוטו כמשמעו סופר ומונה את אותיות התורה. הוא עשה סייגים למסורת, העתיק וניקה את כתבי הקודש משיבושים, וכן עסק בשימור התורה שבעל פה [מלבי"ם].

החלק החותם את הפסוק, וְחֻקָּיו עַל־יִשְׂרָאֵל, מתייחס לחוקים שה' ציווה על עם ישראל לשמור. עם זאת, יש המציעים קריאה שונה מעט של תחביר הפסוק, לפיה המילים עַל־יִשְׂרָאֵל מתקשרות לתחילת הכתוב, כלומר שהמלך ארתחשסתא נתן את הפקודה לעזרא בעבור עם ישראל ולמען צורכיהם [מלבי"ם].