הוראה מלכותית זו מופנית לעזרא, ובה הנחיה מפורשת לגבי מסירת כלי הקודש המיועדים למקדש. הפרשנים מסכימים כי המילה הארמית ומאניא מתורגמת כ"כלים", והכוונה היא לכלים שניתנו לעזרא לצורך עבודת בית ה'.
הדרישה המרכזית בפסוק מבוטאת במילה השלם. רוב המפרשים מסבירים כי מדובר בציווי למסור את הכלים בשלמותם, להגיש אותם במלואם ולמלא את החובה להביאם ללא כל חיסרון [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים מילה זו בפשטות כהוראה להביא את הכלים [רלב"ג].
את הכלים הללו מצטווה עזרא להגיש קדם אלה ירושלם, כלומר לפני ה', בתוך בית המקדש עצמו שבירושלים [רש"י, מצודת דוד]. מבחינת קריאת הפסוק, יש לשים לב כי המילה קדם מנוקדת תחת האות קו"ף בחטף קמץ [מנחת שי].