תעצמו לרגע עיניים ונסו לחשוב שאתם יוצאים למסע ארוך וחשוב, ובידכם מכתב מיוחד שקיבלתם מהמלך בכבודו ובעצמו. כאשר עזרא עולה מבבל לארץ ישראל, הוא מקבל איגרת חשובה כזו. המילים פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן מתארות את המכתב הזה, והמשמעות שלהן היא פשוט העתק מדויק ורשמי של אותה תעודה מלכותית.
עזרא נקרא כאן בתואר סֹפֵר. התואר הזה לא אומר שהוא רק ישב וכתב כדי להתפרנס, אלא זוהי מילת כבוד לאדם חכם ומשכיל מאוד, שלומד ובודק לעומק את המצוות של ה', וגם שומר על התורה שלנו ומנקה אותה מטעויות. בסוף מוזכרות המילים וְחֻקָּיו עַל־יִשְׂרָאֵל, והכוונה היא פשוט לחוקים המיוחדים שה' ציווה על עם ישראל לשמור.