כשאתם עומדים בחוץ ומסתכלים למעלה, בטח שמתם לב שהשמש ביום והירח בלילה נראים כמו הדברים הכי ענקיים בשמיים. ה׳ רצה להכין את העולם במיוחד בשבילנו, ולכן הוא סידר את השמיים בדיוק כך. המילה וַיַּעַשׂ מספרת לנו שה׳ לא ברא כאן משהו חדש לגמרי, אלא לקח את האור שכבר נברא ביום הראשון, עיצב אותו ונתן לו תפקיד חשוב. הוא קבע את המאורות בשמיים כדי שיאירו על כדור הארץ.
בתחילה הם נקראים שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, כי כשאנחנו, בני האדם, מסתכלים עליהם, שניהם נראים לנו הכי גדולים ונותנים לנו הכי הרבה אור לעומת שאר הכוכבים. אבל מיד אחר כך התורה מסבירה את ההבדל ביניהם. השמש היא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל כי האור שלה חזק וקבוע, והירח הוא הַמָּאוֹר הַקָּטֹן כי אין לו אור משלו, אלא הוא רק משקף את האור של השמש כמו מראה, והאור שלו משתנה.
ה׳ נתן לכל אחד מהם תפקיד, וזה נקרא לְמֶמְשֶׁלֶת. הכוונה היא לא שהם שולטים כמו מלך, אלא שיש להם השפעה על הטבע. השמש מושלת ביום, היא נותנת לנו חום ועוזרת לפירות להבשיל. הירח מושל בלילה, הוא מביא איתו קרירות נעימה, משפיע על המים בים ועוזר לצמחים שזקוקים ללילה. בסוף התהליך ה׳ הוסיף וְאֵת הַכּוֹכָבִים כדי שיעזרו לירח להאיר את הלילה.