אם יבקשו מכם לצייר התחלה של יום חדש, רוב הסיכויים שתציירו שמש זורחת בבוקר. אבל לפי התורה, הסדר הוא קצת אחר. המילים וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר מלמדות אותנו שיום שלם מתחיל דווקא כשיורד הלילה, ומסתיים רק בלילה שאחריו. בגלל שהיום שלנו תמיד מתחיל בחושך ורק אז עובר אל האור, אנחנו מתחילים לחגוג את השבת ואת החגים כבר בערב שלפני. באותו יוֹם רְבִיעִי שעליו מסופר, נבראו השמש והירח כשהם שווים לגמרי בגודלם. הירח התלונן שאי אפשר ששניהם ישלטו יחד בשמיים, ובעקבות זאת ה׳ הקטין אותו. כדי לפצות את הירח, ה׳ נתן לו את הכוכבים שיאירו לצידו כמו חבורת מלווים מכובדת, וגם קבע שבכל תחילת חודש נביא קורבן מיוחד. בנוסף, ה׳ הבטיח לירח שבעתיד, בימות המשיח, האור שלו יחזור להיות גדול וזהה לאור של השמש.
בראשית, פרק א׳, פסוק י״ט
פרשת בראשית
וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.