יצא לכם פעם ליצור משהו חדש לגמרי ולתת לו שם משלכם? כשבוראים משהו חדש, השם שנותנים לו הוא חשוב מאוד ומראה מה התפקיד שלו. ביום השני לבריאת העולם, ה' יצר את הרקיע, שהוא בעצם החלל והאוויר שעוטפים את כדור הארץ שלנו. המילה ויקרא מלמדת אותנו שה' בעצמו בחר להעניק לרקיע שם. ה' קרא לו שמים. מכיוון שבני האדם עדיין לא נבראו, ה' נתן בעצמו את השמות לדברים הראשונים והבסיסיים ביותר בעולם.
אבל למה דווקא השם הזה? המילה שמים מסתירה בתוכה סוד מיוחד. היא מורכבת משתי מילים הפוכות לגמרי, אש ומים. ה' לקח את שני היסודות המנוגדים האלה, עירב אותם יחד ויצר ביניהם שלום מוחלט כדי לבנות מהם את השמים שלנו.
אם תשימו לב היטב, תגלו משהו חסר. ביום השני ה' לא אמר שהבריאה היא "כי טוב", כמו שאמר בשאר הימים. למה? דמיינו שאתם באמצע ציור יפהפה, אבל עוד לא סיימתם לצבוע אותו. האם תגידו שהוא מוכן ומושלם? ה' התחיל לסדר את המים ביום השני, אבל סיים את המלאכה הזו רק ביום השלישי. לכן, מכיוון שהעבודה עדיין לא הסתיימה, ה' חיכה ליום השלישי כדי להגיד שהכל טוב ומושלם.
בסוף היום התורה אומרת ויהי ערב ויהי בקר. מכאן אנחנו לומדים משהו מעניין מאוד על הזמן. יממה לא מתחילה בבוקר כשקמים, אלא דווקא בערב, כשהשמש שוקעת, ומסתיימת בערב שלמחרת. היום הזה נקרא יום שני פשוט כי זה המספר שלו בתוך השבוע, בזמן שאנחנו סופרים את הימים ומתקדמים לקראת היום החשוב מכולם, יום השבת.