קרה לכם פעם שהייתם ממש צמאים אחרי טיול ארוך בשמש? עכשיו תארו לעצמכם מה זה לדאוג למים לעדרים ענקיים של כבשים ופרות. יצחק הפך לאדם עשיר מאוד, והבארות הישנות של אבא שלו, אברהם, שהיו מלאות רק במי גשמים, כבר לא הספיקו לכל בעלי החיים שלו. לכן, העבדים שלו היו חייבים למצוא מים חדשים.
הם החליטו לחפש בַּנָּחַל, כלומר באזור של אפיק הנחל, כי שם בדרך כלל קל יותר למצוא מים מתחת לאדמה. התורה מספרת שוַיַּחְפְּרוּ עבדי יצחק, וזו לא הייתה סתם חפירה רגילה, אלא הם ממש גילו וחשפו באר עתיקה שהייתה קבורה עמוק מאוד באדמה.
אבל ברגע שהם מצאו מים, התחיל סכסוך. הרועים הפלשתים שגרו באזור באו בטענות ואמרו שיש להם זכות על המים, מכיוון שהם אלו שחפרו את הנחל, ושהבאר החדשה של יצחק בעצם שואבת ומרוקנת את המים מהנחל שלהם. כדי להראות שהפלשתים טועים, התורה מדגישה שעבדי יצחק מצאו בְּאֵר מַיִם חַיִּים. אלו לא היו מי גשמים או מים שחלחלו מהנחל של הפלשתים, אלא מים טריים וטובים שנובעים כל הזמן ממעיין עמוק ועצמאי שנמצא מתחת לאדמה.
מעבר לסיפור על מציאת המים, חכמים מסבירים שיש כאן רמז מרגש לעתיד של עם ישראל. שלוש הבארות שיצחק חפר רומזות על שלושת בתי המקדש. הבארות הראשונות, שעליהן היו מריבות עם הפלשתים, רומזות לבתי המקדש הראשון והשני שנחרבו בגלל סכסוכים ושנאת חינם. אבל הבאר השלישית, שעליה כבר לא יריבו, מסמלת את בית המקדש השלישי שייבנה בעזרת ה' באהבה, בשלווה ובשלום אמיתי.