קרה לכם פעם שהצלחתם במשהו בצורה כל כך מיוחדת, עד שאנשים סביבכם התחילו להרגיש לא בנוח ולקנא? זה בדיוק מה שקרה ליצחק. הוא הפך להיות איש עשיר ומצליח מאוד בארץ פלשתים, אבל ההצלחה הזו יצרה בעיה.
המלך אבימלך פונה ליצחק ומבקש ממנו: לֵךְ מֵעִמָּנוּ. המלך ראה שהתושבים מקנאים ביצחק, והוא חשש שהם יפגעו בו או יעשו בלגן בממלכה. לכן, מתוך דאגה לשלומו ולשמירה על השקט, הוא ביקש מיצחק להתרחק מעיר המלוכה. המלך מסביר את הסיבה ואומר: כִּי עָצַמְתָּ, כלומר, התעשרת והתחזקת כל כך, עד שהכוח שלך נראה מאיים. הוא מוסיף את המילה מִמֶּנּוּ, כדי להגיד ליצחק שהוא הפך להיות חזק הרבה יותר מהם, והתושבים המקומיים אפילו חשבו שיצחק התעשר על חשבונם.
הם לא הבינו שההצלחה של יצחק הגיעה מאת ה', ושצדיק כמו יצחק רק מביא ברכה למי שנמצא סביבו. רק אחרי שיצחק עזב, המקומיים ראו שהשדות שלהם פתאום לא מצליחים כבעבר, והם נאלצו להודות שהברכה וההצלחה היו שייכות ליצחק. בסופו של דבר, הריחוק הזה היה לטובתו של יצחק, כי הוא שמר עליו לא להיות מושפע מההתנהגות של אנשי המקום, וכך הוא יכול היה להמשיך בדרך המיוחדת והטובה שלו.