חשבתם פעם איזה כוח עצום צריך כדי לוותר ולא לריב, אפילו כשאתם יכולים לנצח? יצחק היה איש חזק ועשיר מאוד עם המון משרתים. הוא בקלות יכול היה להילחם במלך הפלשתים שגירש אותו, אבל הוא בחר בדרך של שלום. יצחק ארז את חפציו ועזב בשקט כדי לקיים את ציווי ה', שאמר לו לחיות בארץ כמו אורח. זה היה בעצם ניסיון גדול. ה' הבטיח ליצחק את כל הארץ, אבל בפועל הוא נאלץ לנדוד ולא יכול היה לחיות בה בשלווה. למרות הקושי, יצחק לא התלונן והמשיך להאמין בה' באמונה שלמה. הוא הקפיד להישאר בגבולות הארץ ולא לעזוב אותה לגמרי.
במסעו דרומה, יצחק הגיע למקום שנקרא בְּנַחַל גְּרָר. כשאנחנו שומעים את המילה נַחַל, אנחנו מיד חושבים על מים, אבל כאן הכוונה היא פשוט לעמק, אפילו אם אין בו טיפת מים. העמק הזה היה רחוק מאוד מהעיר המרכזית גרר, כי אם הוא היה קרוב מדי, המלך בטח היה מגרש אותו שוב.
כשהגיעו למקום, נאמר וַיִּחַן, שזה אומר שיצחק הקים מחנה ענק לכל הבהמות והרכוש שלו. בסמוך למחנה נאמר עליו וַיֵּשֶׁב שָׁם, כלומר הוא קבע את האוהל הפרטי שלו למגורים. ברגע שיצחק התרחק והעביר את כל הרכוש העצום שלו הרחק מהעיניים של הפלשתים, הם הפסיקו לקנא בו והוא יכול היה להמשיך את חייו בשקט.