יצא לכם פעם להיות בסביבה שבה הרגשתם שלא ממש שמחים בחברתכם, ורק רציתם לחזור למקום בטוח שמרגיש כמו בית? זה בדיוק מה שעבר על יצחק. למרות שהפלשתים כבר הפסיקו לריב איתו על הבארות, הוא הרגיש שהם עדיין מקנאים בו. יצחק חשש שהם יחפשו תירוצים להציק לו שוב, ולכן הוא החליט להתרחק מהם.
הוא ארז את חפציו וַיַּעַל אל העיר בְּאֵר שָׁבַע. למה משתמשים במילה שמתארת עלייה? סיבה אחת היא פשוטה, באר שבע נמצאת באזור גבוה יותר מהמקום שבו יצחק היה קודם. אבל מעבר לכך, ההליכה לשם הייתה ממש עלייה רוחנית. באר שבע הייתה עיר חשובה, ובעיקר, היא הייתה תחנת הילדות של יצחק. זה המקום שבו אבא שלו, אברהם, חי ולימד על ה'.
יצחק בחר לעזוב את המקום העשיר שבו היה, כדי לחזור למקורות של המשפחה שלו ולמקום שבו יוכל להתפלל אל ה' ברוגע. ההחלטה הזו להתרחק מאנשים עוינים ולחזור למקום קדוש ומוכר, סללה את הדרך לדבר נפלא. מיד לאחר מכן, ה' נגלה אליו, הרגיע את הפחדים שלו והבטיח לשמור עליו ולברך אותו.