יצא לכם פעם לעבור דירה? מה הדבר הראשון שהייתם מסדרים בבית החדש שלכם? כשיצחק מגיע לגור בבאר שבע, הוא מלמד אותנו מה באמת חשוב לו. הדבר הראשון שהוא עושה הוא לא לבנות לעצמו בית נוח, אלא וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. יצחק הולך בדיוק בדרך של אברהם אביו. קודם כל הוא מכין מקום כדי להתפלל, להקריב קורבנות ולפרסם את השם של ה' לכולם.
שימו לב שהמילה שָׁם מופיעה שלוש פעמים ברצף, כדי להראות לנו שיצחק עשה הכל בדיוק באותו מקום ובאותה דרך של אבא שלו. רק אחרי שסיים את החובות שלו כלפי ה', הוא פנה לדאוג לעצמו. הוא הקים את האוהל שלו, שזה אומר וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ, ורק בסוף העבדים שלו התחילו לחפש מים, כמו שכתוב וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר.
למה התורה משתמשת במילה וַיִּכְרוּ ולא אומרת שהם פשוט חפרו? כרייה היא רק המכה הראשונה באדמה, ההתחלה של העבודה. זה מלמד אותנו שיצחק אפילו לא התחיל להכין את הבאר עד שהמזבח היה מוכן לגמרי. בעבר יצחק היה צריך להתאמץ מאוד כדי למצוא מים, אבל הפעם, בגלל שהיה לו ביטחון מלא בה', הוא לא היה צריך להתאמץ. ברגע שהעבדים נתנו את המכה הראשונה באדמה, הם מיד מצאו מים.
התזמון היה פשוט מושלם. בדיוק כשהם התחילו לעבוד, הגיע אבימלך מלך גרר כדי לעשות הסכם שלום עם יצחק. בזמן שאבימלך היה שם, העבדים חזרו וסיפרו בשמחה שמצאו מים. יצחק חיכה בסבלנות ולא נתן מיד שם לבאר. רק אחרי שסיים להישבע לאבימלך, הוא קרא לבאר על שם השבועה. כל הסיפור הזה מראה כמה ה' אהב את יצחק, עזר לו להצליח בכל מה שעשה, וגרם לכולם לראות איזה אדם גדול הוא.