תארו לעצמכם שאתם שותלים זרע קטן בגינה, ובמקום שיח רגיל, צומח לכם שדה ענק של פירות וירקות. זה בדיוק מה שקרה ליצחק. התבואה שלו צמחה הרבה מעבר למה שהוא היה צריך, והוא התחיל למכור אותה והתעשר מאוד. השכנים הפלשתים שלו הסתכלו מהצד וראו איך וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, כלומר איך האיש הזה הופך להיות כל כך עשיר וחזק, והם התחילו לקנא בו.
בדרך כלל, כשמישהו מצליח, יש לו ימים טובים וימים פחות טובים. אבל אצל יצחק זה היה אחרת לגמרי. הוא וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, כלומר העושר שלו המשיך לצמוח בכל יום ויום, בלי שום הפסדים. הפלשתים הבינו שזה לא סתם מזל חולף, אלא השגחה וברכה תמידית מה'.
ההצלחה שלו הגיעה לשיא של עַד כִּי־גָדַל מְאֹד, שזה עושר עצום שאפילו למלכים לא היה. כדי להבין עד כמה הוא היה עשיר, אנשים באותו זמן היו אומרים שהזבל של הפרדות של יצחק שווה יותר מהכסף והזהב של אבימלך מלך פלשתים. פרדות הן חיות שלא יכולות להביא צאצאים, ולכן בדרך כלל לא מרוויחים מהן הרבה. אבל הברכה של ה' הייתה כל כך גדולה, שאפילו הפסולת של החיות האלה הביאה ליצחק תועלת עצומה ועזרה לו לדשן את השדות. הסיפור של יצחק, שהצליח כל כך בארץ זרה, הוא סימן בשבילנו. הוא מלמד אותנו שגם כשאנחנו רחוקים וגרים בין עמים אחרים, ה' יכול לברך אותנו בהצלחה גדולה.