תארו לעצמכם שמישהו התנהג אליכם ממש לא יפה וביקש שתתרחקו ממנו, ופתאום, אחרי כמה זמן, הוא בא לבקר אתכם כאילו הכל בסדר. איך הייתם מגיבים? זה בדיוק מה שקרה ליצחק. מלך גרר והשרים החשובים שלו מגיעים לבקר אותו בהפתעה. בדרך כלל, כשמנהיגים נפגשים, כולם מאוד מנומסים ועושים טקסים מכובדים. אבל יצחק מחליט להיות ישיר ואמיץ, והוא ממש לא נבהל מהמשלחת המלכותית שעומדת מולו.
הוא פונה אליהם ושואל מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי. יצחק מבין שאין להם באמת צורך בו, הרי כבר יש ביניהם הסכם שלום ישן מימי אברהם אביו. הוא מסיק שהם הגיעו מרחוק רק בשביל עצמם, כי הם פוחדים ממנו ורוצים להרגיע את החששות שלהם. יצחק מציב בפניהם שאלה פשוטה: אם אתם אוהבים אותי, למה גירשתם אותי? ואם אתם שונאים אותי, למה באתם אליי עכשיו?
יצחק ממשיך ואומר להם וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי. הוא מזכיר להם שהם פשוט קינאו בו על כך שהצליח והתעשר מאוד. הוא מדייק במילים שלו ורומז להם שהוא יודע שזו לא הייתה רק שנאה של אנשים רגילים, אלא המלך והשרים בעצמם היו אלה ששנאו אותו.
ההוכחה הכי גדולה לאותה שנאה היא וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. יצחק מזכיר להם איך הם גירשו אותו, כשהמלך בעצמו אמר לו לעזוב את הארץ שלהם. הגירוש הזה בעצם קלקל את השלום שהיה ביניהם מאז ומתמיד. יצחק מסביר להם ששנאה שמתחילה מקנאה לא נעלמת כל כך מהר. לכן, קשה לו להאמין שפתאום הכוונות שלהם טובות, והוא תוהה איזו חברות הם בדיוק מצפים לקבל ממנו עכשיו, אחרי שהם כבר הוכיחו בעבר כמה הם לא אוהבים אותו.