קרה לכם פעם שהבטחתם הבטחה חשובה לחבר, וחיפשתם דרך מיוחדת לזכור אותה לתמיד? אחרי שיצחק ואבימלך מסכימים על ברית של שלום, יצחק רוצה שההסכם הזה לא יישכח לעולם. לכן, כשהעבדים שלו מוצאים באר מים חדשה, וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה. הוא בוחר בשם הזה כי הוא מזכיר את המילה שבועה, וכך המקום ישמש כחותמת ויזכיר לכולם את השבועה שהם נשבעו זה לזה.
בזכות הבאר, עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע. אבל רגע, אולי אתם זוכרים שגם אברהם אבינו קרא למקום הזה באר שבע? אז למה יצחק נותן לעיר שוב את אותו השם? התשובה היא שברגע שגם האבא וגם הבן עושים הסכם שלום ונשבעים בדיוק באותו מקום, השם הזה פשוט מתחזק. בזכות המעשה של יצחק, השם של העיר הפך לקבוע ומוכר לכולם, ונשאר חקוק בזיכרון עַד הַיּוֹם הַזֶּה.