קרה לכם פעם שספרתם משהו חשוב, והתוצאה פשוט לא הסתדרה לכם עם מה שראיתם בעיניים? כאשר משפחתו של יעקב יורדת למצרים, התורה מונה את שמות הילדים והנכדים של לאה. בסוף הרשימה, התורה מסכמת ואומרת שהיו שם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ אנשים. אבל אם נספור את השמות שכתובים באמת, נגלה תעלומה: יש שם רק שלושים ושניים שמות!
אם כך, מי היא הדמות החסרה שמשלימה את המספר? ההסבר הפשוט והמוכר ביותר הוא שהדמות הזו היא יוכבד, מי שתהיה בעתיד אמא של משה רבנו. יוכבד נולדה ממש ברגע האחרון, בדיוק בין החומות כשהמשפחה נכנסה לתוך ארץ מצרים. בגלל שהיא נולדה בדיוק בדרך לשם, היא נספרת יחד עם כל מי שירד למצרים.
אבל כאן עולה שאלה מעניינת מאוד: אם יוכבד נולדה בזמן הירידה למצרים, זה אומר שכאשר היא ילדה את משה רבנו היא הייתה בת מאה ושלושים! זהו נס עצום, אפילו יותר גדול מהנס של שרה אמנו שילדה את יצחק בגיל תשעים. אז למה התורה לא מספרת לנו בהתלהבות על הנס המדהים הזה? התשובה היא שהתורה בדרך כלל מתארת במפורש רק ניסים שנביא או מלאך הבטיחו מראש שהם יקרו. אבל יש בעולם גם ניסים נסתרים. ה' עושה המון ניסים שקטים כדי לעזור לאנשים צדיקים, והם קורים מעצמם, מאחורי הקלעים. למעשה, כל הקיום שלנו מלא בניסים שקטים כאלה שה' עושה עבורנו, גם אם הם לא נכתבו במפורש.