כשאתם צריכים לספור קבוצה גדולה של אנשים, לפי מה אתם מחליטים את מי לספור קודם? בדרך כלל בתורה, כשסופרים את בני משפחת יעקב, מתחילים לפי המעמד של האימהות או לפי סדר הלידה. אבל כאן, כשסופרים את כל מי שירד למצרים, הסדר נקבע רק לפי הגודל של כל משפחה. התורה מלמדת אותנו שה׳ נותן כבוד לקבוצה גדולה. לכן, אחרי שסופרים את משפחת לאה הגדולה, עוברים מיד לילדים של זלפה, כי הם הקבוצה השנייה בגודלה.
אם תחשבו על זה, תגלו כאן קשר מתמטי מיוחד: לכל אימא יש בדיוק פי שניים צאצאים מאשר לשפחה שלה. ללאה יש כשלושים ושניים צאצאים, ולזלפה יש בדיוק חצי, שישה עשר. התורה גם מזכירה שזלפה היא השפחה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ. התוספת הזו באה להדגיש שיעקב לא בחר לקחת את השפחות לנשים מעצמו, אלא הן ניתנו לו רק בגלל שלאה ורחל יוזמו וביקשו זאת.
בסוף הספירה של משפחת זלפה, הכתוב מסכם ואומר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ. אצל אימהות אחרות מופיעה המילה "כל", שמבטאת ברכה ושפע. אז למה אצל זלפה המילה הזו חסרה? מתברר ששאר האימהות שמחו מאוד להתחתן עם יעקב, אבל זלפה סירבה בהתחלה, עד שלאה שכנעה אותה. בגלל שהיא ניגשה לנישואים האלה בחוסר חשק ובהיסוס, המילה שמסמלת שפע לא נכתבה בספירה שלה.