יצא לכם פעם לארוז את כל החפצים שלכם ולעבור לגור במקום חדש לגמרי? זה בדיוק מה שקורה ליעקב ולמשפחה שלו. המסע הזה למצרים הוא רגע מיוחד מאוד, כי בו המשפחה הקטנה מתחילה להפוך לעם שלם. יעקב לא יוצא לדרך לבדו, אלא אוסף סביבו את כל המשפחה.
התורה מספרת שהוא לקח את בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, והכוונה היא לא רק לבנים ולנכדים שלו, אלא אפילו לנינים. כולם הצטרפו למסע. לאחר מכן מוזכרות בְּנֹתָיו בלשון רבים. אולי תשאלו את עצמכם, הרי ליעקב הייתה רק בת אחת שקראו לה דינה, אז למה כתוב "בנותיו"? לפעמים, כשהתורה מפרטת רשימה של בני משפחה, היא משתמשת בלשון רבים גם כשמדובר באדם אחד בלבד, ולכן הכוונה כאן היא רק לדינה.
בנוסף, יעקב לוקח את וּבְנוֹת בָּנָיו, כלומר הנכדות שלו, כמו למשל שרח ויוכבד, ואת וְכׇל זַרְעוֹ, שזה אומר כל הצאצאים שלו ללא יוצא מן הכלל.
יש הבדל קטן בדרך שבה בני המשפחה ירדו למצרים. הבנים והנכדים ירדו יחד עם יעקב מתוך רצון והסכמה. אבל חלק מבני המשפחה קצת חששו ולא מיהרו לעזוב את הבית בארץ כנען. לכן, יעקב לקח על עצמו את האחריות, דאג להם והביא אותם יחד איתו, כדי לשמור על כולם מאוחדים ובטוחים כמשפחה אחת גדולה.