שמתם לב פעם שלפעמים אנחנו קוראים משהו שמנוסח ברבים, אבל בעצם מדובר רק באדם אחד? כשאנחנו קוראים על המשפחה של דן, התורה כותבת וּבְנֵי דָן, שזה נשמע כאילו היו לו כמה בנים. אבל מיד אחר כך מופיע רק שם אחד, חֻשִׁים. איך יכול להיות שכתוב "בני" ברבים, אם יש לדן רק בן אחד? המפרשים מסבירים שאין כאן שום טעות. זו פשוט צורת דיבור רגילה ומוכרת שהייתה נפוצה בתקופת התנ"ך. לפעמים התורה משתמשת בלשון רבים גם כשמדובר באדם יחיד. לכן, כשהתורה כותבת את זה כך, היא בעצם מתכוונת להציג את הבן של דן, ואין צורך לחפש אחים נוספים.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.