קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעבור למקום חדש ורחוק, והרגשתם פרפרים בבטן מרוב חשש? יעקב אבינו הרגיש בדיוק כך. הוא עמד לעזוב את ארץ ישראל ולרדת למצרים, אבל הוא פחד. הוא זכר שבעבר ה' אסר על אבא שלו, יצחק, לעזוב את הארץ. כדי להרגיע אותו לקראת המסע הארוך, ה' מתגלה אליו בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, כלומר בתוך חלום או נבואה. הלילה החשוך רומז גם על כך שמתחילה עכשיו תקופה פחות קלה של התרחקות מהבית וגלות.
בזמן ההתגלות קורה דבר מעניין. ה' פונה אל יִשְׂרָאֵל, אבל קורא לו בשמו הקודם: יַעֲקֹב יַעֲקֹב. למה להשתמש בשני השמות? השם הראשון נועד להזכיר לו את העתיד המבטיח של המשפחה שלו, שעתידה לגדול ולהפוך לעם חזק. אבל השם השני מסמל משהו אחר. בעוד שהשם ישראל מראה על כוח, ניצחון ומדרגה רוחנית גבוהה, השם יעקב מסמל אדם פשוט, פגיע ורגיל יותר. עכשיו, כשהוא עוזב את ביתו ומתחיל תקופה של גלות במצרים, הוא מגיע למצב רגיש וארצי יותר, ולכן מתאים לקרוא לו יעקב. הקריאה הכפולה בשמו נועדה להראות לו אהבה וחיבה יתרה, ולתת לו כוח ועידוד לקראת הדרך החדשה.