האזהרה המופנית כלפי האומה החוטאת נושאת השלכות קשות על הפרטים המרכיבים אותה, שייענשו בהליכה לגלות. ה' מבהיר כי וְאֶת־בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם, כלומר הוא לא יחוס על יחידי האומה, בין אם אלו הדורות הבאים הממשיכים בעבודה זרה ובין אם אלו הצדיקים עצמם. כאשר כלל האומה חוטאת העולם נידון אחר הרוב, ולכן גם הצדיקים ילקו בעוון הכלל. הדבר מומחש במילים כִּי־בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה, שכן כשם שילדיה של זונה סובלים ממעשי אמם ואינם זוכים לרחמים אף שלא חטאו, כך יישאו היחידים בעוון העם כולו אם לא ישנה את דרכיו.
הושע, פרק ב׳, פסוק ו׳
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.