בשיאה של חגיגת הפסח עמדו הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם ובירכו את העם. ייתכן שזו הייתה תפילה משותפת להשבת הגולים, או ברכת כהנים שגרתית שהתקבלה כעת בעוצמה יתרה בזכות עבודת המקדש שקדמה לה. ה' נתרצה והסכים עמהם, וכך וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם, בהמשך ישיר להיענותו לתפילת חזקיהו המלך ולמימוש הבטחתו לברך את העם. לבסוף וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם, כלומר למדורו ולמקום מגוריו של ה', עדות לכך שגם תפילתם הרוחנית התקבלה בשלמות. קולם פעל להשכנת השכינה במקדש הארצי, ובו זמנית עלה לשמיים כדי להוריד את ברכת ה' על עמו.
דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק כ״ז
וַיָּקֻ֜מוּ הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ וַיְבָרְכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשָּׁמַ֖ע בְּקוֹלָ֑ם וַתָּב֧וֹא תְפִלָּתָ֛ם לִמְע֥וֹן קׇדְשׁ֖וֹ לַשָּׁמָֽיִם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.