חשבתם פעם איך היו קוראים לאנשים בתקופת התנ"ך כדי לדעת מאיפה הם הגיעו? לפעמים, במקום שם משפחה, הוסיפו לשם של האדם את שם העיר או האזור שבו הוא גר. כאן אנחנו פוגשים שני גיבורים, שמה ואליקא, ולשניהם יש בדיוק את אותו כינוי שמלמד על המוצא שלהם. המילה הַחֲרֹדִי פשוט מסבירה שהם הגיעו ממקום שנקרא "חרוד". מי ששמר על הכתב של התנ"ך לאורך השנים הקפיד מאוד לכתוב את המילה הזו בדיוק באותיות הנכונות, כדי שתמיד נקרא אותה נכון ונזכור שזהו השם של עיר הבית שלהם.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק כ״ה
שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י {ס} אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.